העליון אישר לרע"ם, לרשימה המשותפת ולעופר כסיף להתמודד בבחירות; אבו שחאדה הסיר מועמדות

בית המשפט העליון ביטל ב-2 באוקטובר את פסילת רע"ם והרשימה המשותפת ואישר להן להתמודד בבחירות לכנסת ה-26. ההחלטות הנוגעות לשתי הרשימות התקבלו פה אחד. בעניינו של חבר הכנסת עופר כסיף התוצאה הייתה דומה, אך ברוב של שבעה שופטים מול שניים. סאמי אבו שחאדה, לעומתם, הסיר את מועמדותו, ולכן בית המשפט לא נדרש לתת הכרעה סופית בפסילתו.

עבור ציבור הבוחרים, המשמעות המיידית היא ששתי הרשימות יוכלו להשתתף בבחירות, וכסיף יוכל להיכלל ברשימתו. מאחורי הכותרת המשותפת עומדות שלוש תוצאות משפטיות שונות: ביטול פסילת רשימות, אי-אישור פסילתו של מועמד והליך שהתייתר לאחר הסרת מועמדות.

שתי הרשימות אושרו ללא מחלוקת בהרכב

לפי דיווח דבר על החלטת בית המשפט, ההרכב כלל תשעה שופטים בראשות נשיא העליון יצחק עמית. כולם הסכימו לאפשר את השתתפות רע"ם והרשימה המשותפת, לאחר שוועדת הבחירות המרכזית החליטה למנוע אותה. גם בגלובס פורסם כי החלטות הוועדה לגבי שתי הרשימות נהפכו פה אחד.

החלטה על רשימה נוגעת לאפשרות להעמיד את כלל מועמדיה לבחירה במסגרת אותה רשימה. לכן השפעתה רחבה מהשאלה אם אדם מסוים יכול להתמודד. עם זאת, אישור הרשימה אינו הופך כל סוגיה הנוגעת לכל אחד ממועמדיה למוכרעת מראש, כפי שממחישים ההליכים האישיים שנידונו לצדה.

ההרכב עסק בכשירות להשתתף בבחירות, לא בשאלה למי ראוי להצביע. ההחלטה אינה מעניקה לרשימות תמיכה פוליטית של בית המשפט, ואינה מבטלת את זכותם של מתנגדיהן לבקר אותן. היא קובעת את תוצאת הליך הפסילה שהובא לפני השופטים.

כסיף יוכל להתמודד, אבל שני שופטים התנגדו

בעניינו של כסיף נותרו השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין בדעת מיעוט שתמכה בפסילה. לפי הדיווחים על תמצית הנימוקים בישראל היום ובזמן ישראל, שופטי הרוב מתחו ביקורת חריפה על התבטאויותיו ומעשיו, אך קבעו שלא הצטברה התשתית הראייתית הנדרשת לפסילת מועמד.

הדיווחים תיארו מחלוקת על השאלה אם החומר שהוצג מגיע לרף המחמיר שנקבע בפסיקה. לכן לא נכון לתאר את ההכרעה כאילו כל השופטים קיבלו את עמדתו של כסיף, או כאילו לא ראו בעיה בהתבטאויות שנידונו. באותה מידה, אין להציג את עמדת המיעוט כאילו היא התוצאה המחייבת של ההליך.

בדיון שנערך יום קודם, כפי שדווח ב-ynet, כסיף טען כי הוצגו ציטוטים חלקיים וכי הוא מתנגד למאבק מזוין. זו הייתה עמדתו במסגרת ההליך. ההחלטה הסופית לא התקבלה משום שהיעדר מחלוקת הוכח, אלא למרות המחלוקת, ברוב הנדרש בהרכב.

מבחינה מעשית, משמעות הרוב היא שהוא רשאי להתמודד. מבחינה ציבורית, אפשר לבחון הן את נימוקי הרוב והן את הביקורת של המיעוט. ערבוב בין שני המישורים עלול להפוך דיווח משפטי לטענה רחבה יותר מזו שבית המשפט הכריע בה.

אבו שחאדה הסיר מועמדות ונשאר יו"ר בל"ד

ב-1 באוקטובר מסר הנשיא עמית במהלך הדיון כי מסתמן רוב לאישור פסילתו של אבו שחאדה, והציע לו לשקול את הסרת מועמדותו. לפי הדיווח ב-ynet, ההצעה נועדה לאפשר את סיום ההליך בלי מתן פסק דין בעניינו. ביום שלמחרת נמסרה הודעה על הסרת המועמדות.

בדבר דווח כי בל"ד הסבירה שההחלטה התקבלה בתיאום עם אבו שחאדה ומתוך אחריות כלפי המפלגה, הרשימה והציבור שהיא מייצגת. המפלגה הדגישה כי הוא ימשיך לכהן כיושב הראש שלה. לכן הסרת שמו מההתמודדות לכנסת אינה הודעה על פרישתו מכל פעילות פוליטית.

ההבדל חשוב גם לתיאור התוצאה המשפטית. בית המשפט שיקף את הכיוון המסתמן, אבל לאחר הסרת המועמדות התייתר הצורך בהכרעה סופית בפסילתו. אין לייחס להליך פסק דין מנומק שלא ניתן, ואין לתאר אותו כאישור מועמדות. התוצאה המעשית היא שאבו שחאדה לא יתמודד במסגרת הרשימה בבחירות האלה.

איך בקשות הפסילה מגיעות לבית המשפט

במסבירון שפרסמו באוגוסט חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אופיר חדד וד"ר עמיר פוקס, מוסבר ההבדל בין המסלולים. בקשות הפסילה נדונות תחילה בוועדת הבחירות המרכזית. כשמועמד נפסל, ההחלטה דורשת אישור של בית המשפט העליון; כשנפסלת רשימה, עומד לה מסלול ערעור לבית המשפט.

הוועדה אינה הרכב של שופטים בלבד. בראש הגוף עומד שופט עליון, אך חבריו כוללים נציגי סיעות לפי מפתח הייצוג בכנסת היוצאת. זה הרקע לכך שהצבעה בוועדה והכרעה שיפוטית יכולות להסתיים אחרת: הן מתקיימות בגופים שונים ובמסגרת תפקידים שונים.

לפי המסבירון, סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת מונה עילות ובהן שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל. עצם העלאת הטענה שאחת העילות מתקיימת אינה מספיקה; נדרשת בחינה של החומר שמוצג לתמיכה בה.

זהו מידע כללי על המסגרת. בהליך הנוכחי, החיבור בין הבקשות יצר דיון אחד סביב כמה שמות ורשימות, אך לא ביטל את הצורך להבחין בין תוצאתו של כל מסלול.

מה ההכרעה אומרת לבוחרים, ומה היא משאירה פתוח

מי שעוקבים אחרי מערכת הבחירות צריכים לעדכן את תמונת ההתמודדות: החלטת ועדת הבחירות לבדה כבר אינה מתארת את המצב המשפטי. שתי הרשימות אושרו, כסיף אושר ברוב דעות, ואבו שחאדה הסיר מועמדות. כותרות שנכתבו בשלב הבקשות או הדיון עלולות להציג תמונה שכבר השתנתה.

ההכרעה אינה מאפשרת להסיק כמה קולות יקבלו הרשימות, מה יהיה שיעור ההצבעה או אילו שיתופי פעולה יתגבשו לאחר הבחירות. כדי לקבוע השפעה כזאת נדרשים נתונים נפרדים. הזכות להופיע בפני הבוחר היא תנאי להשתתפות, אך אינה תוצאה אלקטורלית.

בהמשך, הנימוקים המלאים והצעדים הרשמיים של הרשימות יוסיפו פרטים. לצורך הבנת ההחלטה שכבר ניתנה, ההבחנה המרכזית היא בין ביקורת על דברי מועמד לבין קביעה שמתקיים הרף המשפטי לשלילת השתתפותו. במקרה של כסיף רוב השופטים הפרידו בין הדברים; במקרה של אבו שחאדה הדיון הסתיים לאחר שהוא הסיר את מועמדותו.